פסק-דין בתיק ת"א 3459-09

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
3459-09
13.1.2013
בפני :
אהרן פרקש סגן נשיא

- נגד -
:
1. יהודה ברקת
2. מרדכי אליעזר מלמד
3. רפאל כהן
4. רות ארזי
5. יעקב חסיד
6. יהונתן דבורי
7. נסים שלום לוי

עו"ד רמי ארטמן
:
1. בית כנסת "אהבת ישראל"
2. משרד המשפטים-רשם העמותות

עו"ד טדי ארז
עו"ד ובאמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי
פסק-דין

בכתב תביעה מתוקן שהגישו התובעים נאמר, כי הם יחד עם אחרים תושבים בשכונת רמת אשכול וסביבתה בירושלים, ונהגו להתפלל בבית הכנסת "אלומים". בקיץ 1985 עזבו את בית הכנסת הנזכר וביקשו למצוא מקום תפילה חלופי. לצורך זה, נרכשו מחברת שופר-סל 4 חנויות שעמדו ריקות במרכז מסחרי בשכונה ברח' מעבר המתלה 5 (להלן: " הנכס"). לצורך איסוף הכספים לרכישת הנכס הקימו התובעים עמותה, היא הנתבעת 1 (להלן: " העמותה"), שנרשמה כבעלת זכויות החכירה בנכס בספרי מנהל מקרקעי ישראל במחוז ירושלים ובספריה של חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.

יצויין, כי כתב התביעה המתוקן הוגש לאחר שבוטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שהושג על יסוד כתב תביעה שהגישו התובעים, חברי העמותה, נגד העמותה, ליתן פסק דין הצהרתי כי הנכס הינו בבעלותם הפרטית, והעמותה לא התגוננה...

בתובענה שלפניי טענו התובעים, בין השאר, כי הכספים שניתנו על ידם לצורך רכישת הנכס, היו בגדר הלוואה לעמותה, ולא כתרומה. כמו כן נטען, כי שימשו כערבים לביצוע הסכם הרכישה של הנכס. התובעים עתרו להצהיר, כי הינם בעלי הנכס וכי יש לבטל את רישום הנתבעת בספרי המנהל ובספרי חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ולצוות כי רישום זכויות החכירה בנכס יהיה על שם התובעים בחלקים שווים.

הנתבעים התנגדו למבוקש בכתבי ההגנה שהוגשו מטעמם וטעמיהם עימם.

ביום 28.6.12 ניתנה החלטה, ולפיה על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. ביום 28.10.12 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים. ביום 12.12.12 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.

ביום 9.1.13, מועד בו היה קבוע קדם משפט מסכם, הודיע ב"כ התובעים, כי הצדדים הגיעו להסדר ולפיו התובענה תדחה והצדדים יטענו אך בשאלת ההוצאות. דומה, כי ב"כ התובעים הגיע למסקנה זו לאחר שהנתבעים המציאו את המסמכים שהיו בידי העמותה ומהם עלה כי הסכומים שהתובעים טענו כי נתנו כהלוואה, הוחזרו להם. ב"כ התובעים טען, כי כיוון שלא התנהל דיון בתובענה, מבקש הוא לצמצם את ההוצאות לסמליות בלבד.

ב"כ התובעים, עו"ד רמי ארטמן, הוסיף וציין כי התובע מס' 1 אינו מופיע במסמכים המצויים לא כמי שנתן כספים ולא כמי שקיבל כספים, אף כי אין מחלוקת ש"נתן משהו בסביבות 50,000$". עוד ציין, כי שלושה מבין התובעים הלכו לעולמם, והנותרים, ארבעה במספר, הינם אנשים שרובם כבר פנסיונרים, ולפיכך ביקש כי ייפסקו הוצאות על הצד המתון והחיוב לתשלום יהיה אך על אלה שנותרו בחיים.

עו"ד טדי ארז, ב"כ העמותה שמונה כמנהלה המיוחד, ציין לשבח את עמדתו של ב"כ התובעים, ואולם הוסיף, כי השקיע שעות רבות באיסוף החומר, על מנת להתגונן מפני התובענה ולהגיש תצהירים. לטענתו, לא היה מקום כלל להגיש את התביעה, שאף אם לא היו מוחזרות ההלוואות, כי גם אז לא ניתן היה לקבל את התובענה ולרשום את התובעים כבעלים. בנסיבות אלה ביקש לפסוק הוצאות ממשיות ומשמעותיות ולהעביר מסר שלא ניתן להגיש תביעת סרק, ולאחר מכן למשוך אותה בלא תשלום. את גובה ההוצאות הותיר לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ הנתבעת 2, עו"ד ואלא קסיס, הצטרף לדברי ב"כ העמותה וביקש לפסוק הוצאות לדוגמא, בנימוק שהוצאות אלה יכנסו לקופה הציבורית. לדבריו, הקדיש ועבד שעות רבות יחד עם רשם העמותות בהכנת התיק, קיום ישיבות, עבודה שדרשה שעות רבות, כאשר מלכתחילה לא היה מקום להגיש את התובענה.

נתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים. נראה, כי אין חולק, והדבר מקובל על הכל, כי לא היה מקום להגיש את התובענה מלכתחילה, וכי הכספים שמסרו התובעים והאחרים לצורך רכישת הנכס והשימוש בו כבית כנסת, היוו לכל היותר בבחינת הלוואות אשר הוחזרו, אף כי היה מקום לראותם כתרומות. דומה, כי ההליך בגדרו ביקשו התובעים לרשום את הנכס על שמם הינו הליך יוצא דופן, שלא היה מקום לו כלל ועיקר, מה גם שהתברר כי הכספים הושבו למי שמסרם. כיוון שהוסכם שהתובענה תידחה כבר בשלב זה, לא אוסיף לעניין התנהגות התובעים בהגשת התובענה ובנסיון שני לרשום את הנכס על שמם, שלמצער ניתן לומר כי התנהגותם לא היתה ראויה והייתה בבחינת מעשה שלא ייעשה.

על יסוד הודעת ב"כ התובעים - התובענה נדחית.

אשר לשאלת ההוצאות. כאמור, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, כאשר אין ספק כי מטעם הנתבעים נצרכו שעות עבודה רבות. ואולם, על אף זאת, יש לציין לזכות ב"כ התובעים, כי הגיע למסקנה הראויה והנכונה עוד בטרם קביעת התיק לשמיעת הראיות והעדויות, כי דין התובענה להידחות, וכך נחסך זמן יקר נוסף מב"כ הנתבעים ומבית המשפט.

לאור הנסיבות האישיות של התובעים, כפי שפירט בא כוחם, הנני מחייב את התובעים שנותרו בחיים לשלם, יחד ולחוד, לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח, היינו, על התובעים שנותרו בחיים לשלם, ביחד ולחוד, סך כולל של 30,000 ש"ח. הסכום האמור יתחלק בין התובעים שנותרו בחיים בחלקים שווים.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>